פסק-דין בתיק ה"פ 30035-04-13

1.      ביום 17.4.2013 הוגשה המרצת פתיחה לבית המשפט שעניינה טענות שהעלתה המבקשת, המחזיקה באגרות חוב (סדרה 5) של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: " החברה" או " בזק"), נגד דרך פעולת המשיבה, המשמשת כנאמן לאותן אגרות חוב (להלן: " הנאמן"). ספציפית, הלינה המבקשת על כך שהנאמן לא נענה לדרישתה לכנס אסיפת מחזיקי אג"ח כדי לדון בהחלטת החברה לחלוקת דיבידנדים בסך 861 מיליון ש"ח, עליה הודיעה החברה ביום 14.3.2013 ואשר אושרה באסיפה הכללית שכונסה ביום 24.4.2013.

2.      לטענת המבקשת, ישנן מספר סיבות שבגינן יש לנאמן חובה לזמן את אסיפת מחזיקי האג"ח על אף שלא נדרש לכך על ידי מחזיקי 10% מאגרות החוב, מה שהיה מחייב אותו לזמן אסיפה על פי שטר הנאמנות:

                                 א.         הדיבידנד שהוכרז ואושר באסיפה הכללית הוא למעשה מלא רווחיה של החברה שנצברו במחצית השנייה של שנת 2012. בנוסף, החברה צפויה לבצע פעימה נוספת מתוך הפחתת ההון שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ד' קרת מאיר ת"א 48067-01-11 מיום 31.3.2011), כך שהחברה צפויה לחלק כעת 500 מיליון ש"ח נוספים.

                                  ב.         בגין רווחי בזק בשנים 2010-2012 תחלק החברה (בהנחה שתבוצע החלוקה המתוכננת לחודש הקרוב) סך של 9.4 מיליארד ש"ח; באותה תקופה גייסה החברה חוב בהיקף של כ-7.4 מיליארד ש"ח; וההון העצמי של החברה נשחק בכ-50%.

                                  ג.          לאור התפתחויות שונות בתוך ומחוץ לחברה כגון הרפורמות בשוק התקשורת; התארגנות עובדים חדשה בחברת פלאפון; מצבו של שוק ההון בארץ ובעולם - עולה חשש לירידה בביצועי החברה.

                                  ד.         החברה לא העניקה בטוחות ו/או שיעבודים לצורך הבטחת פירעון אגרות החוב שבמחזור.

כל זאת, על רקע כמות גדלה והולכת של חברות מובילות במשק, שלא הצליחו לעמוד בהתחייבויותיהם לבעלי אגרות החוב.

3.       ביום 30.4.2013 (אתמול) התקיים הדיון בבית המשפט, ומספר שעות אחריו הודיעה המבקשת כי היא נענית להמלצת בית המשפט ומוחקת את המרצת הפתיחה.

לכאורה, לאחר שחזרה בה המבקשת מהמרצת הפתיחה, הסתיים התיק וכל שנותר הוא לפסוק בנוגע לשאלת ההוצאות, אולם מצאתי לנכון להתייחס בקצרה גם לגופם של הדברים.

4.      לאחר ששמעתי את חקירתו של מר דן אבנון, מנכ"ל משותף של הנאמן, הגעתי למסקנה שלא נפל כל דופי בפעולות הנאמן במקרה זה.

כך, על אף שהמבקשת מחזיקה באגרות חוב בעלות ערך נקוב של 1,155 ש"ח בלבד, נפגש אבנון עם בא כוחה של המבקשת לאחר שזו פנתה לנאמן בדרישה שייכנס את האסיפה; הנאמן הפנה את טענות עו"ד נאור לחברה ואף ניסה למצוא ניסוח מוסכם של פנייה למחזיקי אגרות החוב שישקף את רוח דברי המבקשת.

לאחר שהחברה התנגדה לפניית הנאמן, בהתבסס על טיעונים משפטיים מוצקים, ואף על פי כן, פנה הנאמן למחזיקי האג"ח - על אף שדובר בנוסח מרוכך משמעותית ביחס לנוסח שהציעה המבקשת.

זאת ועוד, הנאמן פנה באופן עצמאי למומחה בלתי תלוי (פרופ' אמיר ברנע) על מנת שיבחן את חוות הדעת שהגישו מומחים מטעם החברה (פרופ' דן גלאי ופרופ' צבי וינר), לפיה החברה צפויה לעמוד בהתחייבויותיה על אף חלוקת ההון הצפויה.

אמנם מדובר במעין "Fairness Opinion" בלבד, היינו, חוות דעת הבוחנת את חוות הדעת מטעם החברה ומתבססת על נתוני החברה, אולם גם פעולה זו אינה מובנת מאליה במחוזותינו, ואינה נתפסת, כדרך שגרה, כחלק מתפקידו השוטף של הנאמן.

5.      לאחר ששמעתי את מר אבנון על דוכן העדים, אומר רק כי הייתי שמח אם כל הנאמנים לאגרות חוב בישראל היו מגלים את אותה בקיאות והבנה בחומר, ובעיקר את הפתיחות לבחון טענות של מחזיקי אג"ח - שלכאורה אינה בהכרח מתחייבת משטר הנאמנות.

6.      נדמה כי הנאמן במקרה זה הפנים את החובה לבחון היטב כל חלוקת הון, ואת ההשפעות שלה על סיכויי החברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי מחזיקי אגרות החוב.

כך מצופה מהנאמן לפעול - ואני תקווה שדרך פעולה זו תהפוך לסטנדרט מחייב.

7.      אשר למבקשת ובא כוחה, עו"ד נאור.

על אף שהמלצתי למבקשת למחוק את המרצת הפתיחה נוכח העובדה שמצאתי שהנאמן התנהל כמצופה ממנו, וכן מסיבה דיונית של היעדר תצהיר מטעם המבקשת, אינני מוצא מקום להיעתר לבקשת המשיבה ובקשת החברה, כי ייפסקו לחובתה של המבקשת הוצאות.